רטרוספקטיבה לאינגמר ברגמן

אינגמר ברגמן מתאר את חודשי עשיית הסרט כחוויה המענגת של חייו וכאשר צופים ב”חליל הקסם”, אפשר גם להבין מדוע. הוא מטפל באהבה ואלגנטיות באופרה של מוצרט, מדגיש את המימד התיאטרלי, ומאפשר לצופה כמעט לגעת בזמרים ובתפאורה. 

קארין ומריה מוזעקות אל מיטת חולייה של אגנס, אחותן שמתגוררת באחוזה המשפחתית בחברת המשרתת הנאמנה אנה. בין קירות הבית הולכות ונחשפות נפשותיהן של ארבע הנשים והולכת ומתבהרת מערכת היחסים הסבוכה והמורכבת ביניהן. ב”זעקות ולחישות” חוקר ברגמן את נפשן של גיבורותיו המציגות התמודדות שונה עם מהות האהבה. 

פגישה בת יממה בין אם לבתה עמה לא התראתה משך שבע שנים – האם היא פסנתרנית בעלת מוניטין העסוקה בהופעות וקונצרטים והבת נשואה לכומר ומתגוררת בכפר נורווגי קטן. כשברגמן מביים את אינגריד ברגמן בתפקיד האם, נטענת הדרמה ברגש שגובר על השכלתנות הברגמנית הטיפוסית. 

גבר נשוי השרוי במצב של דיכאון ותסכול מיני מוצא עצמו מעורב באונס וברצח של פרוצה. התוצאה, בעזרת מלאכת הצילום של סוון ניקוויסט, צוות השחקנים הגרמני המצוין, והתנועה החופשית על ציר הזמן מאפשרת לברגמן להניח לתת מודע של סרטיו הקודמים לפרוץ החוצה. 

. הסרט מאפשר לכל חובבי ברגמן לעקוב מקרוב אחרי הדרך המקורית, האנושית והמשעשעת לעתים, בה הוא עבד. ניתן גם לצפות בשיתוף הפעולה יוצא הדופן עם צלמו הותיק סוון ניקוויסט ולהבין כיצד מצליחים שחקניו לסחוט מעצמם איכויות משחק כה מרהיבות. 

אנדראס וינקלמן הוא סופר עקר שחיצוניותו השלווה אינה מעידה על נפשו המיוסרת. אליס ורגוס הוא הניגוד המוחלט. אווה סובלת מחיי רגש בלתי מספקים. כל פרשיות האהבים שלה כוזבות ושטחיות. אנה היא אלמנה רדופת סיוטים שבעלה ובנה נהרגו בתאונת דרכים ברכב שבו היא נהגה.

תהליך ההדרדרות של צייר המאמין שהעובדות חשובות מרעיונות, והאמנות שלו היא משנית. באחד הסרטים המרשימים מבחינה ויזואלית שביים ברגמן, משמש מקס פון סידוב כאלטר־אגו של הבמאי עצמו, ומעניק לסרט את כוחו.

מבקר מוסיקלי נפוח מחשיבות, מגיע לבית הקיץ של צ’לן נודע במטרה לכתוב ביוגרפיה אודות המוסיקאי. אבל כל מאמציו לפגוש באמן עולים בתוהו. במקום זאת הוא נתקל בכל הנשים בחיי הצ’לן. הנשים מתעתעות, לועגות ומשפילות את המבקר הפומפוזי. סרטו הראשון בצבע, הוא פארסה משעשעת והרבה פחות רצינית מסרטיו האחרונים.

שלושה עוברי אורח – שתי אחיות וילד – עושים את דרכם ברכבת מזדחלת. מחלת אחת הנשים מאלצת אותם לרדת בתחנה הקרובה. במקום הזר הזה מתעוררות לחיים נשמותיהן הסוערות של הנשים. יצירה מסתורית, טעונה רגשית בה ממשיך ברגמן לחקור את משמעותו של שתיקת האל והריק הנפשי שבה בעקבותיה. 

השטן מחליט לשלוח את דון ז’ואן מתחתיות השאול כדי לפתות נערה תמימה. אך עד מהרה מתאהב הפתיין בנערה. ברגמן המשיך לעסוק כאן, אולי בקלילות יחסית, באותם נושאים שתמיד הטרידו אותו: החיים, המוות, והמשיכה המינית והרומנטית. 

אלברט עמנואל הוא קוסם הנודד ברחבי שוודיה יחד עם חברי להקתו, עליהם נמנית גם רעייתו המחופשת לגבר. עם הגיעם לשטוקהולם הוא נלכד ע”י קונסול מקומי וזה מחזיקו במעצר כדי לחשוף את נכלוליו. התחרות בין השניים הופכת בידיו של ברגמן למאבק בין אמונה וראציונליזם.

שלושה סיפורים על שלוש נשים הממתינות לטיפול בחדר בי”ח ליולדות. הראשונה, משכילה, הפילה את הולד שנשאה ברחמה. השניה, בורגנית, איבדה אותו בשעת הלידה ואילו האשה השלישית היא צעירה המבקשת להפטר מהתינוק הלא רצוי שהיא נושאת ברחמה.