סאורי מגדלת לבד את בנה מינאטו. כאשר הוא חוזר מבית הספר ומתלונן על דברים שאמר לו אחד המורים, היא מסתערת על מנהלת בית הספר ודורשת תשובות. התקרית הזו מתחילה שרשרת של אירועים עד לגילוי האמת. קורה אדה, אולי המשורר הקולנועי הגדול ביותר של הדרמה המשפחתית, עושה כאן משהו די נדיר בקולנוע שלו ומספר את הסיפור משלוש נקודות מבט (ראינו משהו באחד מסרטיו הקודמים "הרצח השלישי"). הגישה הראשומונית הזו מאפשרת לו ולנו לצעוד בנעליהם של הגיבורים השונים, להבין אחרת לגמרי את ההתרחשויות ולבסוף - כמו תמיד אצל קורה אדה - גילוי האמת מוביל לצלילות רגשית, לרגע של הארה אנושית.