אחותי הקטנה, רחלי, היא אמנית הכלואה בסטודיו שלה, כל תכשיט שלה הוא "מאסטר-פיס" שנטמן במגירה, לא נענד ולא נמכר. כאשר בגילוי-לב היא משתפת אותי בתחושות-שיתוק וייאוש קיומי, אני משכנעת אותה להעמיד דוכן בשוק-האומנים בתל-אביב, ומציעה להתלוות אליה עם המצלמה. עבורי זו הזדמנות להשתחרר מעיסוקי האובססיבי ב"טינדר" אליו התמכרתי מאז גירושיי, בחיפושיי אחר בן-הזוג הרהוט, הספורטיבי והמושלם. במסענו המשותף מתעורר זיכרון משולש-אהבים ישן המאיים לטלטל את שתינו בשנית. בשפה קולנועית המתכתבת עם תכשיטיה של רחלי, נבחן כוחו של קשר-האחיות, האם ביכולתו ליצור שינוי תבניות, להתמודד עם סודות-העבר ובחירות-חיינו?