בשנת 1971 נערכה לפראנסיס בייקון רטרוספקטיבה בגראן פלאה של פריס ובה זכה בתואר "הצייר הגדול ביותר של המאה ה-20". באותם רגעים ממש, בחדרם במלון, נוטל מאהבו ומקור ההשראה ליצירתו מנה קטלנית של אלכוהול וסמים. בעודו שקוע בהזיות נזכר ג'ורג' דייר בפגישתם הראשונה שבע שנים קודם לכן ובזוגיות שהתפתחה מאז. היחסים בינהם קשים, הרסניים, אבל בה בעת גם מלאים רוך ועדנה. ככל שהקריירה של בייקון הולכת ופורחת, כך הולך דייר ושוקע. "אהבה היא השטן" אינה ביוגרפיה קולנועית קונוונציונלית אלא אינטרפטציה אישית נועזת, פרובוקטיבית ובלתי-מתפשרת. דרק ג'אקובי בתפקיד הראשי עושה נפלאות עם שפת הגוף שלו. הגישה הביקורתית של מייבורי עוררה את התנגדות יורשיו של בייקון. כדי לעקוף את השימוש בציורים המקוריים, הוא יוצר שפה ויזואלית "המתקרבת ביצירותיותה הנועזת לאימאג'ים המורבידיים, הנוראיים, של בייקון". (דויד רוני, ה'וראייטי').