ג’וש וקורניליה בני ה־40 ומשהו, שניהם בעסקי הקולנוע התיעודי, מרגישים שהחיים בורחים להם. הם מתחברים עם ג’יימי ודארבי, הצעירים מהם ב־20 שנה, ודרך החברות הזו, ותחומי הענין המשותפים והשונים – עשויים לגלות משהו על הגשמה והשלמה. כמו בכל סרטיו של נואה באומבך (“פרנסס הא”) גם זה שלפנינו הוא דיוקן של התבגרות ומכאוביה. באותו שילוב שבין הומור לחמלה, עם אותה דקות אבחנה ושנינות, גם “כשהיינו צעירים” מציע חוויה חכמה ומספקת. “למרות שמדובר בקומדיה – ומצחיקה מאד – באומבך לא חושש לטפל בנושאים רציניים, שצחוק הוא הדרך הראויה ביותר להתמודד עמם” (וראייטי).