"הדמויות והאירועים בסרט זה הם דמיוניים. המציאות החברתית והאווירה בתוכה הם מתהווים אמיתיות" - זה המשפט הנועל את "ידיים מעל העיר", העוסק בריבים על קרקעות ואדמה באזור נאפולי. אדוארדו, גיבור הסרט, הוא קבלן עשיר שאחד מבנייניו קרס עקב תכנון לקוי. בעזרת מניפולציות פוליטיות לא זו בלבד שהוא יוצא נקי, הוא אפילו נבחר למועצת העיר... המצלמה של פרנצ'סקו רוזי נעה בין אולמות בתי המשפט, המשרדים והברים בהם נופלות ההחלטות הגורליות. עפ"י עדותו שלו, עיקרו של הסרט הוא אתיקה, לא אסתטיקה, כאשר ביסוד האירועים עומד הכבוד שהוא רוחש לבני אדם באשר הם. בגין העוצמה הריאליסטית של הסרט חוללו הקרנותיו שערורייה באיטליה, וכאן ככל הנראה נעוצה גם החלטת חבר השופטים של פסטיבל ונציה לזכותו בפרס "אריה הזהב".