קליפורניה, 1969. רוצח מסתורי מחסל זוגות נאהבים ומאתגר את המשטרה עם מכתבים מוצפנים. עד אמצע שנות השבעים ירדפו אחר ‘זודיאק‘, כך מכנה עצמו הפסיכופת, שלושה גברים. האחד הוא כתב הפלילים של "סן פרנסיסקו כרוניקל", טיפוס כריזמטי עם חולשה הולכת וגוברת לכל מה שממכר. השני הוא הקריקטוריסט של העיתון, בחור צעיר שמכתבי הצופן משנים את מסלול עבודתו. השלישי הוא בלש במשטרת סן פרנסיסקו, שהמרדף הופך למשימת חייו. על הבסיס הזה לוקח אותנו דיוויד פינצ‘ר אל מחוזותיה המאיימים ביותר של האובססיה כאשר גם הכשרון (והצורך) שלו לשלוט מוצא כאן ביטוי נרחב, החל מהפגזת צופיו בפרטי פרטים, ועד לקפדנות הויזואלית גאונית המאפיינת את כל הפילמוגרפיה. לא סתם כתבה מנולה דראגיס מ‘הניו יורק טיימס‘ כי במידה מסוימת זהו סרטו האישי ביותר. כהרגלו, פינצ‘ר לא מזלזל בנו ויוצר קולנוע אינטליגנטי ורהוט, שבו הזוועה משחקת כינור שני ביחס לגיבוריו וחייהם. התוצאה היא פסגת יצירתו של פינצ'ר.