חורשיד, ילד עיוור בן 10, חי עם אמו בכפר טאג'יקי קטן ומסייע לפרנסתם כמכוון של כלי מיתר. נאדרה, ילדה שאומצה ע"י בונה הכלים אחרי שבנו נהרג במלחמה, באה כל יום לאסוף אותו מתחנת האוטובוס ומשמשת לו כעיניים. את אוזניו הוא צריך לאטום כי יש לו נטייה לסטות מהמסלול בעקבות קולות יפים או נגינה כובשת. מחסן מחמלבאף הגדול בחר לחצות את גבולות איראן ולצלם בטאג'יקיסטן הסמוכה - אולי התלבושות העממיות הצבעוניות פיתו אותו. בניגוד לשם שבחר, ניואנסים דקים של פסקול עשיר-במיוחד עוטפים את הצילומים המדהימים ומקנים ל'שתיקה' איכויות נדירות - "יצירת מופת מכשפת" נכתב ביותר מאשר ביקורת אחת.