פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-13

קלידוסקופ קולנועי זה מתמקד בקבוצת חוקרים המבודדת בהרי הקווקז, במתחם שבמרכזו מצפה חלל. בינם לבינם, ואל מול היקום כפי שהוא נגלה לפניהם, מתגלגלות שיחות על פילוסופיה, אומנות, ומדע, דרכן הם מתמודדים עם המציאות המוחשית של חיי היומיום והקיום השמימי שנמצא אי שם.

וירו נולד בהרי ההימליה ההודית, לאם מקומית ואב מנפאל. הסרט מלווה אותו לאורך חמש שנים, בהן הוא לומד לנוע בין הכפר ודייריו המזכירים לו לא פעם את מוצאו המעורב, לבין השפעת הטבע, הדמיון, ואפשרויות הלימוד והצמיחה. בתוך עולם סבוך ולעיתים חשוך, וירו מוצא הבזקים של אור.

לבני הגאוז'אז'ארה, החיים ביערות האמזונאס בברזיל, נמאס לחכות לעזרה מבחוץ. כדי להגן על אדמותיהם ועל אלו של בני האווה שאינם מקיימים קשר עם אחרים – הקימו הילידים קבוצות משמר ומאבק (בלתי מזויין). כמו בסרט מתח, אנו מתלווים לחברי המשמר שעושים ככל שהם יכולים כדי לעצור את בזיזת אוצרות הטבע ולשמור על קהילתם. 

רוב תושבי כפר מקסיקני, שעל הגבול עם ארה"ב, עזבו אותו בחיפוש אחר חיים טובים יותר מעבר לגבול. אלה הנותרים, הקימו מרכז תיירותי המציע בין היתר "משחק בריחה" המדמה את מסלול ההגירה הלא חוקי לתוך ארה"ב. הסיפור נע בין מעשייה כמעט בדיונית, ומהלכים שהם ציניים במידה מסוימת, לבין דמויות הנוגעות ללב.

"יומנים, רישומים ושרבוטים" (כותרת המשנה של הסרט) היא כרוניקה של חייו של מקאס בניו-יורק של שנות השישים, כפי שתיעד במצלמת 16 מ"מ, המישירה מבט לחיי היומיום בעיר, לעולם האמנות והקולנוע האקספרימנטלי, ושמתעדת מפגשים עם דמויות מוכרות, אז בראשית דרכן. 

אודיסיאה בת שבע שנים שמתרחשת בעולם התחתון של מונגוליה, שבמרכזה גרל, שעומדת בראש קבוצת נשים צעירות ניאו-לאומנית שאינה בוחלת גם באלימות. הסרט עוקב אחרי הגיבורה בתקופה שבה היא מטלטלת בין מאבקים על אופייה של המולדת, לבין מעמדה כבת וכאם. סיפורה העוצמתי והסוחף נוגע במאבקים אוניברסליים של אהבה, הקרבה, זהות ושייכות.

לאחר חמש שנים בכלא, שב איוון בילבאו אל עירו ומשפחתו. בנסותו לשקם את חייו, הוא חוזר לקריירה שלו כמתאגרף, ולפרנסתו כבעל בית משכון. נע בין יחסיו הרכים עם אשתו וילדיו לבין הרחוב והרשויות המחכים לראות לאן פניו מועדות.