הקרנות נוספות של הסרט
הפינה הקלאסית
משוחחים פרופ׳ דן גבע, המכללה האקדמית בית ברל ופרופ’ תמר אלאור, האוניברסיטה העברית ירושלים
כמו מקור השראתו, הסופר-פילוסוף אמריקאי דיוויד הנרי ת'רו, כך גם ג'ונאס מקאס, כתב בגוף ראשון. בניגוד לת'רו שכתב עם עט על נייר, הכלים של מקאס שהיגר לארה"ב מליטא בשנות הארבעים של המאה הקודמת, היו המצלמה והמדיום הקולנועי. קולנוע מתריס, מחדש, פורץ ומאתגר; תמיד בגוף ראשון. מקאס תפס במצלמתו החקרנית, את האדם המצלם והמצולם בסביבתו המידית, כפי שלא עשה אף אחד לפניו. זירת הפעולה שלו ושל מושאי מבטו – היא הכרך, העיר הגדולה. האנתרופולוגיה שלו היא חקירה מצולמת של ה"אני בסביבתי" .
יצירתו המונומנטלית "וולדן" (1969) שהינה הומאז' ל"וולדן" של ת'רו (1854), מגדירה מחדש בקול מקורי, את האנתרופולוגיה החזותית של היום יום המודרני בעיר הגדולה של אמריקה.