הסרט התיעודי "להיות קרי גרנט", שהוצג בפסטיבל ירושלים האחרון, מאפשר מבט פנורמי על הקריירה והביוגרפיה של גדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים: קרי גרנט. הוא מציע נקודת זינוק טובה לתוכנית המחווה שנציג החודש ובה נקרין מעט מהסרטים בכיכובו.
גרנט, שנולד בבריטניה והגיע לארה"ב כחלק ממופע וודוויל או קרקס של ראשית המאה העשרים, הפך במהלך שנות השלושים לכוכב הוליוודי גדול שזוהרו לא דעך עד לפרישתו ממשחק בשנות השישים. הסיבה לגדולתו של גרנט נעוצה לא רק בדמויות הגבריות שהביא למסך: אלגנטיות, מתוחכמות, שגבריותן אינה נעוצה בעוצמה פיזית אלא בשובבות כובשת בעלת הילה רומנטית. הגדולה של גרנט נובעת מכך שתכונות אלו גלשו מן היחסים שעל המסך אל היחסים שבינו לבין הקהל. במלים אחרות: גרנט תמיד יצר את הרושם – לעתים בצורה ישירה לחלוטין – שהוא מודע לכך שהוא משחק, ונמצא בתוך דמות, ובאותה נשימה הוא גם משתובב עם הקהל, וכמו קורץ ומכריז שהוא בתוך סרט, ואין לקחת אותו ברצינות חמורה.
הכפילות הזו – שבמידה לא מבוטלת נובעת מן הביוגרפיה של גרנט, שהפך מילד בריטי בודד בשם ארצ'יבלד ליץ', לכוכב אמריקאי בשם קרי גרנט הפכה אותו – הגבר, השחקן והדמויות ששיחק – לישות המלהטטת בין מציאות לבידיון. התוצאה תמיד יצרה על המסך חוויה מהנה, שמתחת להגדרה הז'אנרית שלה, הבטיחה מימד של שעשוע ובידור. לא היה, ספק אם יהיה, שחקן שיצליח ליצור שוב את הקסם המתעתע הזה. המחווה הקטנה החודש היא הזדמנות נוספת להנות ממנו.
