וורנר הרצוג הוא אחד מבימאי הקולנוע הנערצים והפוריים החיים כיום, ואחד מבודדים בהיסטוריה של המדיום שממקדים את עיסוקם באופן שווה ביצירה בדיונית ותיעודית. הרצוג, שמאז ראשון שנות ה-60 ועד היום ביים כשבעים סרטים, קנה לעצמו שם של בימאי שעבור הפקות סרטיו לוקח על עצמו סיכונים של ממש; הוא טען לא אחת שרק במקומות המרוחקים ממרכזי התרבות של המערב, ושצילום בהם כרוך לעתים בסיכון, ניתן עוד להשיג דימויים "חדשים", כאלה שחורגים מהדימויים הממוחזרים של המדיה ושיכולים לאתגר את המשטר הוויזואלי הדומיננטי של התרבות המערבית המודרנית. גישתו הייחודית לדימוי הקולנועי, הטשטוש המכוון בין התיעודי לבין הבדיוני, משיכתו הרומנטית לסכנה ולדימויים בעלי יופי נשגב, כמו גם שאיפתו הנודעת להשיג באמצעות הקולנוע "אמת אקסטטית" הופכים את הקולנוע של הרצוג לגוף עבודה מרתק שמציע עיון מקורי, מעמיק, ולעתים קרובות מפעים במושגי יסוד של ההוויה האנושית—הטבע, האדם, הנשגב, המוות.
במסגרת סדרה ייחודית, לכבוד גיליון מס' 27 של כתב העת האינטרנטי לקולנוע דוקומנטרי תקריב, יוקרנו סרטי המופת התיעודיים של וורנר הרצוג.
