המלחמה שפרצה לפני שנה עדיין נמשכת ונדמה שמוקדם, ואף בלתי אפשרי, לסכם אותה. אבל הקולנוע יכול לתת לנו, אולי, מבט מרוחק יותר דרך התבוננותו על אירועים אחרים, דומים אבל שונים, שהתרחשו במקומות ובזמנים אחרים. לציון שנה למלחמת ה-07.10 נקיים מספר הקרנות שינסו להציע פרספקטיבה על הימים שעברנו ושעוד נעבור.
יום ראשון, 29.09.2024 יוקדש לפני המלחמה. נציג בו שני סרטים המציגים את המלחמה מעיני המנהיגים ומגובה הקסדות. הראשון, סרטו הגדול של ארול מוריס "ערפל המלחמה" שבמרכזו שיחה עם רוברט מקנמרה, שר ההגנה האמריקאי בימי מלחמת ויטנם, הוא מראה טובה על מגבלות הכוח, ועל חכמת הבדיעבד, על מושגים של נצחון ואחריות. הסרט השני "מלחמה" של הבמאי הדני טוביאס לינדהולם, עוסק בחווית הלחימה באפגניסטן של מפקד מחלקה מצבא דנמרק. הוא מציע מבט על המחוייבות הצבאית, המרחק מהמשפחה, ועל הדילמות המוסריות והמשפטיות בלחימה בטרור המסתתר בין אזרחים.
מבקר הקולנוע בנימין טוביאס ("ידיעות אחרונות") יקדים מלים לפני סרטים אלו.
יום שני, 30.09.2024 יוקדש לטראומה והתמודדות עמה. "זכרונות פריס" של הבמאית אליס וינוקור מתמקד בניסיונותיה של אישה אחת להשיב מעט יציבות לחייה לאחר שנקלעה לאירוע טרור. זהו תיאור מדויק של התמוטטות וצמיחה רגשית. "לא אתן לכם את השנאה שלי" של הבמאי הגרמני קיליאן רידהוף מתאר את סיפורו האמיתי של אנטואן לרייס שאיבד את אשתו בפיגוע בבטקלן, והאופן שבו בחר להתמודד עם הכאב, האובדן והאבל.
שירה ברוקנר, פסיכולוגית קלינית ומומחית בטיפול במצבי קצה וטראומה תקדים מלים לפני סרטים אלו.
יום שלישי, 01.10.2024 יוקדש לחיים בצל המלחמה. נקרין בו את הסרטים "נשים קטנות" ו"נשארים לחג". בשניהם העלילה הדרמטית מתקיימת על רקע מלחמה (מלחמת האזרחים האמריקאית בראשון ומלחמת ויטנם בשני), ובשניהם השפעתה של המלחמה חולפת בחייהם של גיבוריה, נוכחת ונפקדת. והעיקר, שני הסרטים מסתיימים בהבנת כוחם של החינוך וההוראה כאמצעי של נדיבות וגאולה עבור הגיבורים ועבור הקהילה.
עם שני סרטים אלו נסיים את תשפ"ד. נאחל שהשנה הבאה תהיה שנה של ריפוי ושלום. שנה טובה.
