לקראת שיאו של "המסע המופלא" (2001), מתבקשת המכשפה יובאבה להסיר את הכישוף שהטילה על גיבורת הסרט. "זה לא כל כך פשוט", מתבכיינת המכשפה, "יש לנו חוקים בעולם הזה. אני לא יכולה ככה סתם להסיר את הכישוף". זה משפט די מוזר מפיה של מכשפה, אבל הוא מאפשר די טוב להבין את תפיסת העולם של היאו מיאזאקי, שאת מרבית סרטיו נקרין החודש בסינמטק.
בסרטיו של מיאזאקי, הגיבורים – ולעיתים לא מעטות - הגיבורות - נזרקים לתוך עולם שאת חוקיו אינם מבינים – יש בו כוחות חזקים ומשונים שפועלים זה נגד זה, ועליהם לנסות לפלס את דרכם בתוך העולם הזה כדי לשרוד ולהביא לגאולתו. התבנית הסיפורית הזו, של חוסר ידיעה ועיוורון, דורשת מגיבורותיו לממש את הכישרון והאיכויות שלהן. אלו איכויות אנושיות בתוך עולם שבז לבני אדם, הנתפסים כחלשים ומסריחים. מנקודת המוצא הזו, בולטת האיכות האחת של בני האדם שמאפשרת להם להצליח: היכולת לעשות את הדבר הנכון. במלים אחרות, גם בעולם שבו יש מכשפות ונסיכים, קמעות וכשפים, אלי יער ודרקונים מעופפים, היכולת לנוע בגמישות בתוך החוקים כדי לראות ולבצע את המעשה הנכון – היא מעלה אנושית.
מיאזאקי נולד בתוך מלחה"ע השניה, ודימוייה של ערי יפן החרבות נצרבו בזכרונו הצעיר. הדימויים האלו שבים ומופיעים בסרטיו, כתוצאה של מלחמה הנמצאת ברקע של כמה וכמה מסרטיו. המלחמה אלימה, הרסנית, קטלנית אבל גם יפה, משוכללת, מפעימה. השניות הזו הולכת לכל אורך סרטיו, יש בהם הבנה עמוקה של הנפש האנושית, על הטבע האלים והאכזרי שלה, לצד כוחה להיות נדיבה, חומלת ואוהבת. התובנה הזו מאלצת את מיאזאקי לבחון את השפעת נוכחותו של האדם בעולם, בטבע. לכן נהוג להבין את מיאזאקי כבמאי אקולוגי, שסרטיו עוסקים במקומו של האדם בתוך הפלנטה ובהשפעה ההרסנית שיש לו עליה. נדמה שעבור מיאזאקי השאלה איננה אקולוגית. האדם איננו חיצוני לטבע אלא חלק ממנו. השאלה שהוא מנסה להתמודד איתה היא כיצד אפשר לחיות בעולם הזה, והתשובה שהוא מנסה לנסח, גם אם לא תמיד דרך סופים טובים, היא "ביחד": בני האדם אלו עם אלו, ובני האדם והטבע.
התוכנית החודש מציגה את מרבית סרטיו של מיאזאקי מאז "הטירה בשמיים" והלאה. זוהי הזדמנות לפגוש על המסך הגדול את אחד המאסטרים של דורנו. לא מדובר ב"סרטים מצוירים" אלא ביצירות חכמות ויפהפיות, בעלות נרטיבים מיתיים וגיבורים כובשים המצליחות להציג בצורה מורכבת את השאלות המרכזיות של ימינו. בקיצור, זהו אחד מאירועי התרבות של השנה – אל תחמיצו.
היאו מיאזאקי נולד בטוקיו בינואר 1941. משפחתו נדדה במהלך מלחה"ע השניה ושבה לטוקיו לאחריה. הוא עסק בציור כתחביב במהלך לימודיו בתיכון. באוניברסיטה למד כלכלה פוליטית. מיד לאחר לימודיו התקבל למחלקת האנימציה של אולפני טואי. מכאן המשיך במשך שני עשורים במגוון תפקידים באולפני האנימציה של יפן, עד שקיבל הזדמנות לביים את סרטו הראשון "הטירה של קליוסטרו" (1979). המאנגה (קומיקס) שכתב בראשית שנות השמונים "נאוסיקה בעמק הרוחות" והעיבוד הקולנועי (1984) הפכו להצלחה. ב-1985 הקים עם חבריו את אולפני ג'יבלי, וכאן יצר שורה של כותרים שבהדרגה הפכו אותו לאחד מבמאי הקולנוע הבולטים של ימינו: "הטירה בשמים" (1986), "השכן שלי טוטורו" (1988), "שירות המשלוחים של קיקי" (1989), "פורקו רוסו" (1992), "הנסיכה מונונקי" (1997), "המסע המופלא" (2001), "הטירה הנעה" (2004), "פוניו על הצוק" (2008), "הרוח העולה" (2013) וסרטו החדש "הילד והאנפה" (2023).
