ההקרנות של "הצצה ליחסים" בכיכובה של נטלי פורטמן הן הזדמנות טובה להתבונן אחורה על הקריירה שלה. נדיר שיש לנו אפשרות ללוות כוכבת לאורך רוב חייה, ולהתפעל מהאופן שבו היא מנווטת את הכשרון והקריירה שלה.
פורטמן פרצה בגיל 13 בשנת 1994 עם להיט האקשן המוצלח "לאון", ולאחריו כיכבה בכמה תפקידי מפתח – הטרילוגיה השניה של "מלחמת הכוכבים", כמה דרמות ("קולד מאונטין", "בכל מקום אחר") – וזכתה לעבוד עם השורה הראשונה של כוכבי ובמאי הוליווד בעשור האחרון שבו הוליווד עוד היתה משהו. אף שהסרטים האלו לא חשובים במיוחד, הם קיבעו את הדימוי שלה כנערה אמריקאית טובה.
"לאון" הזניק את הקריירה שלה מתוך תבנית היפה והחיה, ואפשר – לא חייבים – לקרוא את הסרטים המעניינים בקריירה כתנועה בין שני קטבים אלו. החל מ-"גארדן סטייט" והלאה, עם להיטים כמו "קרוב יותר", "ונדטה", "אחים", "ברבור שחור", "סיפור על אהבה וחושך" פורטמן חוקרת את המקומות האפלים ומביאה למסך גיבורות שחרדות למקומן בעולם. ככל שהיא מתבגרת, כך משא החיים ניכר בבחירת הדמויות ובחלק הנוכחי של הקריירה נדמה שהיא עסוקה באופן שבו מייצרים דימוי נשי, לובשים אותו, משחקים אותו. "ג'קי", "ווקס לוקס" ו"הצצה ליחסים" הם פרק מפתיע של כוכבת בשלה המתבוננת על הישגיה ומעיזה לאתגר את עצמה עם דמויות שסודקות את הדימוי שיצרה לעצמה.
ספק אם יש עוד שחקניות בשלושים השנים האחרונות עם רשימה של סרטים מפוארת כמו שלה. בעוד ההעזה שלה לצאת מאיזור הנוחות, מעוררת סקרנות לסרטיה הבאים, התוכנית החודש היא הזדמנות להינות מאלו שכבר עשתה.
צפיה נעימה!