מלחמת העולם השנייה הסתיימה. אנטוניו, בעלה של ג'ובאנה מוכרז כנעדר לאחר נסיגת צבא איטליה מברית המועצות. ג'ובאנה מתקשה להאמין כי בעלה נפל בקרב. היא משוכנעת כי שרד את המלחמה ומחליטה לנסוע לצאת למסע בעקבותיו בברית המועצות. היא מבקרת בכפרים, בבתי קברות, וכן בשדה חמניות, בו כל חמנייה מייצגת חייל איטלקי. בתוך הנרטיב הסמוי המלווה את שיתוף הפעולה בין לורן ומאסטרויאני (ובמובנים רבים גם דה סיקה), המלודרמה הזו, שצולמה באיטליה ובברה"מ, מסמנת שלב של התבגרות ומלנכוליה - המלחמה עדיין נוכחת (25 שנה אחרי סיומה), והרומנטיקה מפנה את מקומה לתחושות של אובדן וחרטה. כמו תמיד, ההופעות של לורן ומאסטריואני הן בדיוק בעוצמה הנכונה, והבימוי של דה סיקה, בגיל 70, מפגין רוחב לב ובטחון של מאסטר נטול פחד. זוהי יצירה חד פעמית שכדאי להתמסר אליה.