סיונארה

בהפוגה בין משימות במלחמת קוריאה נשלח טייס הקרב לויד גרובר למנוחה ביפן. כאן הוא אמור לשאת לאישה את חברתו, בתו של גנרל בכיר. כאן הוא גם לומד מקרוב על היחסים המתפתחים בין אנשי צבא אמריקאים לבין נשים יפניות, ועל אף שהוא מתנגד לרעיון מכל וכל, מפגש עם כוכבת הריקוד האנה-אוגי מוליד משיכה מיידית, ומעלה את גרובר על מסלול התנגשות עם מפקדיו בצבא. "סיונארה" הוא כתב אישום כנגד הצביעות והגזענות האמריקאית, בשיאן של שנות החמישים. אבל יותר מהתגנשות ערכית - בין פטריוטית שמרנית לבין הזכות לאהוב את מי שאתה רוצה - הוא מאפשר הצצה לכריזמה של מרלון ברנדו. מהרגע הראשון ברנדו כובש את המסך בנוכחות שאיננה נינוחה כמו קרי גרנט או נעימה כמו ג'יימס סטיוארט. לא. ברנדו מביא למסך התרסה ותשוקה שהופכת כל רגע עימו למעורר ענין ומסקרן. בקיצור, זהו קלאסיקה קצת נשכחת שכדאי מאד לתת לה הזדמנות.