במרכז "פנים אל מול פנים" עומדים מפגשי צדק מאחה. מצד אחד - קורבנות פשע, מן הצד השני - תוקפים שביצעו פשעים הדומים לאלו שבהם נפגעו הקורבנות. בעבור שני הצדדים המפגשים הם זירה של עיבוד רגשי, של התבוננות באחר, וקבלת המימד האנושי שבו. התהליך הזו סוחט מן המשתתפים רגשות רבים: חרדה, הכחשה, אשמה וקבלה, והוא אינו מבטיח מחילה; לא כל פשע ניתן לסליחה והצדקה. ז'אן הרי כתבה וביימה דרמה יפה ואפקטיבית. היא משתמשת בקולנוע חסכני ומדוד ועיקר העוצמה נובעת מהופעתם המדוייקת של שחקניה. "קולנוע הומניסטי במיטבו" (יעל שוב, טיים אאוט).