בית המרפא בסימן שעון החול

יוזף מגיע להיפרד מאביו הגווע. האב מאושפז בסנטוריום השוכן במבנה גותי וכבר מהכניסה ברור כי השיטוטים יובילוהו במבוכי תת ההכרה ועד מהרה המציאות תאבד מחשיבותה. הזמן בסנטוריום אינו ממשיך קדימה אלא מוליך את הגיבור אל הזיכרונות ואל דמויות מעברו (ואולי הם בכלל פרי דמיונו). 'שעון החול' מבוסס על קובץ סיפורים מאת ברונו שולץ — מי שכונה פרנץ קפקא הפולני ויצירותיו ראו אור באמצע שנות ה־30' של המאה ה־20. סגנון הכתיבה הייחודי הפך את שולץ, מי שהיה בזמנו סופר קונטרוורסיאלי, לאחד השמות הכי נערצים של שנות ה־60', שניים וחצי עשורים בערך אחרי שנרצח ע"י הגרמנים ברחובות וארשה. וויצך האס, מבכירי במאי דור הביניים של הקולנוע הפולני, קולנוען נועז שאיננו חושש מהתמודדות עם אתגרים ויזואליים ואינטלקטואליים, נוטל את היצירה הספרותית הלא פשוטה לאדפטציה ועוטה לה מלבוש קולנועי הולם. התוצאה: קולנוע פיוטי שבאמצעים של אווירה ואינטימיות, עם עבודת מצלמה יוצאת דופן של ויטולד סובוצינסקי, נוגע בזיכרון האנושי ומכיל הדים מהתורות הפסיכואנליטיקניות.