בארדו, תיעוד שקרי של קומץ אמיתות

סילבריו גאמה, עיתונאי שהיה לדוקומנטריסט מוערך, חוזר למקסיקו מגלותו בלוס אנג'לס כדי לקבל פרס על הישגיו. המפגש עם המולדת הישנה, חברים ועמיתים לדרך, האיחוד עם משפחתו שנאספת לרגל האירוע, שולח אותו למסע בין קטעי עבר, הווה, יצירה והזיה שמעמתים אותו עם השאלות של חייו: חרדת הכשלון ואובדן הזהות המשפחתית והלאומית. סרטו החדש של איניאריטו הוא אפוס מרשים שכל סצינה בו היא פנינה קולנועית. הביקורת קיבלה בקרירות את הסרט הזה, על כל הסתירות שבו: בין אינטימיות למגלומניה, בין ברק קולנועי לעקרות רגשית אבל נדמה שאיניאריטו ביקש בדיוק את המתח הזה. הוא התחיל את הקריירה כמי שמבקש לאמר משהו על העולם, וככל שהקריירה נמשכת, סרטיו מתכנסים פנימה. סרטו החדש הוא דיוקן של אמן במשבר בלי סוף מנחם, סרט שכולו התייחסות ליוצרו המוכיח כי הוא יודע לביים סצינות משוכללות קולנועית ואנושית, אבל תמיד יישאר חסר תשובה מול האגביות של הקיום. "בארדו" שמאד כדאי לצפות בו על המסך הגדול, מספק חוויה חד פעמית, המעוררת מחשבה עוד ימים לאחר הצפיה.