עלילת סרטו של מיכאלקוב מבוססת על סיפורים מאת צ‘כוב. בתחילת המאה, בחדר האוכל הריק של ספינה, נפגשים שני גברים: פאוול הרוסי ורומנו האיטלקי. מכאן מגולל האיטלקי האומלל, בנוסטלגיה גוברת והולכת, את פרשיית נישואיו לאשתו האהובה, את אהבתו לאשה רוסית, את נסיעתו בעקבותיה, שקריו לאשתו והפרידה משתיהן. “כוונתינו לא היתה לתרגם את צ‘כוב לשפה קולנועית אלא ליצור סביבה צ‘כוביאנית. לא ניסינו לכבד את האותיות אלא את רוח הדברים. מה הקשר בין ‘עיניים שחורות‘ לסרטי הקודמים? אני תמיד חש שאני עושה את אותו סרט, סרט ארוך מאוד...“ (מיכאלקוב).