הצייר מיקלאנג’לו מריזי (1571־1610), המוכר יותר בשם עיירת הולדתו קאראבג’ו, מוערך היום כאחד מגדולי הציירים של כל הזמנים. עיקר יחודו כאמן נובע מהאור המלאכותי השורה על יצירותיו, סיגנון שהשפיע על גדולי האמנים במאות הבאות. ג’ארמן משכיב אותו על ערש דווי הרחק מביתו, ועוקב בפלאש־בק אחר מהלך חייו והגורמים שהובילו למותו. “ניסיתי להחיות את העבר באמצעות תלבושות ותפאורות מודרניות, למקמם באיטליה ה’ישנה’, ולהשתמש בעולם של ‘גונבי האופניים’ ו’אוססיונה’ בהם צפיתי לפני תחילת הצילומים. ברור אם כן כי התוצאה לא יכולה להיות סתם סרט היסטורי קונוונציונלי...” (ג’ארמן).