מאסימו הוא הבעלים המתוסכל של מלון קטן בלב רומא. ממול פתחו הנזירות בית הארחה ואין אינן משלמות כלל מסים. כדי להתחרות בהן, הוא מחליט להפוך את הצימרים שלו לאתר תפילה, אבל אחרי שהוא עושה שופינג בשלוש הדתות הגדולות, הוא מחליט שעליו להקים דת חדשה, שבמרכזה אין אלהים אלא “אני”. הקולנוע האיטלקי תמיד ידע לתרגם את השאלות החברתיות לקומדיות מוצלחות, והמקרה שלפנינו הוא דוגמא מובהקת – פארודיה שלא מהססת להתבונן בעין מחוייכת מאד בכל ענייני הדתות ואנשי האמונה. בזכות הופעה כובשת של אדוארדו לאו, וגישה הומאניסטית, התוצאה ראויה לתשומת לב.