כדאי מאד לראות את סרט הביכורים כבמאי של ארון סורקין, שכמו בתסריטים המעולים שכתב (“הבית הלבן”, “הרשת החברתית” וכו’) נשען על דיאלוגים צפופים, דמויות אינטליגנטיות ופיתולי דרמה שהולכים ומצטברים. סביב סיפורה של מולי בלום, שניהלה משחקי פוקר פרטיים והסתבכה עם גורמים חזקים משני צדי החוק, הוא יוצר תנועה בלתי פוסקת, שחותרת – כמו בכל סרטיו – לחשוף את נקודת המוצא, “הרוזבאד” של גיבורתו. בזכות הנוכחות הכריזמטית של ג’סיקה צ’סטיין והגמישות שבה נע הסרט, הוא מצליח לשמור על שיווי משקל בין קשיחות לסנטימנט ולהציע חוויה קולנועית מספקת.