כל הלילות הארוכים

מיסה מתמודדת כל חייה הבוגרים מתסמונת קדם-וסתית המקשה על תפקודה בעבודה וחברתית. היא מוצאת את עצמה מוותרת על דברים רבים בחייה בשל כך. יום אחד היא מתפרצת על טקטושי, קולגה טרי בעבודה שבעצמו הסובל מהתקפי חרדה תכופים. המגבלה של השניים מובילה אותם להתחבר ולמצוא דרכים להתמודד יחדיו. התקציר הזה אולי נשמע קצת מדכדך, אבל בזכות הבימוי של שו מיאקה – שאותו הכרנו עם סרטו הקודם "איטית, קטנה אך יציבה" – הסרט מציע גישה עדינה ומלאת חמלה, "הסרט נזהר שלא להפוך אף אחד לדמות הנבל, אולי למעט אותו קול פנימי שממשיך בעקשנות לצעוק בתוך הראש שלנו שאנחנו לא מספיק טובים" (וראייטי). התוצאה היא דרמה קטנה שראויה מאד לתשומת לב.