"זאת היא הגברת בוני פארקר, אני קלייד בארו. אנחנו שודדים בנקים". כך פחות או יותר נפתחת הקלאסיקה הזו שהציתה פרק חדש בתולדות הוליווד. על רק המתחים של שנות השישים, כשהקולנוע האירופאי מתפוצץ מחדשנות ויצירתיות, חיפשו התסריטאים מישהו שיזרים תנופה לתסריט שלהם. הם פנו לפרנסואה טריפו, שנאלץ לוותר ולבסוף הגיעו לוורן ביטי שהסכים להפיק ולארתור פן, ששכתב לגמרי את התסריט. ג'ק וורנר (מ"האחים וורנר") שנא את הסרט וייעד אותו להפצה קטנה אבל התוצאה היתה להיט מפתיע. העלילה עוקבת אחר סיפורם של קלייד בארו ובוני פארקר, צמד השודדים המפורסם משנות ה-30. פן בהחלטות בימוי מבריקות סוחף אותנו בחלקו הראשון של הסרט להזדהות גיבוריו אך לקראת סיום משליך אותנו לעבר מחול מוות מסחרר. זוהי אבן דרך קולנועית, שבוחנת בחכמה את מיתוס הגנגסטר ולימדה את הוליווד שיש דרכים חדשות ומסעירות לעשות סרטים. אל תחמיצו!