חוליו בלאנקו ירש מאביו את המפעל המשפחתי לייצור מאזניים. לכאורה, הוא אבהי ומבין, אבל הוא בעצם בוס בלתי נסבל, שיעשה הכל כדי לסחוט מעובדיו את כשרונם ויפטר מהם ברגע שלא יזדקק להם עוד. שבוע מפריד בינו לבין זכיה בפרס יוקרתי, ובשבוע הזה כל העניינים מסתבכים. פרננדו לאון דה ארנואה כבר הוכיח חושים חברתיים בסרטיו הקודמים ("ימי שני בשמש" או "נסיכות"). כאן, הוא מגלה מודעות דומה ועוטף אותה בסאטירה מדודה – לא אפלה או מרושעת מדי – שמצליחה לעורר בנו חיוך ואמפטיה גם יחד. התוצאה היתה ללהיט גדול במולדתה והיא ראויה ליחס דומה גם אצלנו.