הסרט הזה הוא הזדמנות נדירה להכיר מקרוב את פרדריק שופן, היכרות כמעט אישית. ילד פלא שלמד בעצמו לנגן על פסנתר; נער בוורשה; איש צעיר ומעודן, חלש וחולני, בעל חוש הומור. לאחר שבע אכזבות רומנטיות בפריז, פגש את הסופרת הנון קונפורמיסטית ז'ורז' סאנד, שאיתה חיי כמה שנים.
הבמאי פיל גרבסקי בוחן את הקשר בין אבני הדרך בחייו של המלחין הפולני לכישרונו המוזיקלי האדיר, כישרון שעליו אומר אחד ממשתתפי הסרט: "זה יכול לבוא רק מאלוהים". הוא עושה זאת, בין השאר, באמצעות המכתבים שכתב שופן לחבריו ולבני משפחתו, ומביא עדויות על יכולתו להתאים את עצמו באופן מרשים לכל מקום, גם לחצרות מלכים ורוזנים, למרות הרקע הצנוע שממנו בא – תכונה המשתווה כמעט ליכולת המוזיקלית שלו.
שופן מת ב-1849, בגיל 39, ממחלת השחפת. הסרט מזמין את הצופים למסע מרתק בהיסטוריה הפרטית שלו, על רקע ההיסטוריה של אירופה של תקופתו.