סידני לומט עוקב אחר סיפורו של ניצול שואה יהודי המנהל בית משכון בהרלם וחי עם זכרונות הזוועה ממחנה הריכוז בו הושמדה משפחתו. רוד סטייגר בתפקיד הראשי מגיש דמות קשוחה שאשמת הקורבן ואובדן האמונה מביאים אותה לכדי הסתגרות מוחלטת. הנוכחות הפיזית של סטייגר והאופן שבו לומט מחדיר את העבר לתוך ההווה באמצעות פלאשבקים קצרצרים (פריימים בודדים שחורכים את מהלך האירועים) מייצרים תחושה הולכת ונמשכת של חוסר נוחות. הצילום ברחובות ניו יורק, פסקול ג'אזי מאת קווינסי ג'ונס מעצימים את חוויה והתוצאה היא סרט עז שפונה ישירות אל החושים.