משפחה בת חמש נפשות, שתי עזים ואתון מתגוררת בלש"ביה נטושה של צה"ל בעמק בין הגבעות, לא הרחק מכפר מוצאם. הם מתפרנסים מהפקת פחם מהעצים שהם כורתים בסביבתם. האב והבן הם היחידים שיוצאים לכפר. האם ובנותיה לא יצאו מהמקום כבר עשר שנים. באחד הימים מחליט האב להרכיב צינורות כדי שיהיו למשפחה מים זורמים. הנשים חוששות שהמהלך יקבע את חייהם בלש"ביה לתמיד. הבן מציית לאביו, ובלבד שיאפשר לו להמשיך ללמוד בבית־הספר. הצינורות מורכבים לאורך הגבעה, המים זורמים אל בית המשפחה ומלבים את חתרנותם של בני המשפחה תחת האב. בד בבד נחשפת הסיבה שבגינה עקר האבא את משפחתו מהכפר. עותק דיגיטלי משוחזר, שהופק בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, בשיתוף צלם הסרט, אסף סודרי, ובמאי הסרט, תאופיק אבו־ואיל.