סרטו הראשון של פאזוליני שייך לדור השני של הניאוריאליזם בתחילת שנות השישים. סרסור זונות רומאי משמש כמשל מודרני לישו הנוצרי. אקטונה הוא בו בזמן אשפה אנושית ונפש אצילית. פאזוליני יצר את סרטו הראשון ללא ידע מוקדם בקולנוע באופן אינטואיטיבי לחלוטין. סרט בעל אופי פיוטי ומקורי. פרבריה העניים של רומא – ה"בורגאטה" משמשים כרקע לעלילת הסרט. פאזוליני אינו מעניק לגיבורו אף שמץ של תקווה או מוצא. סיגנון הבימוי הקר, המאופק והמחוספס, יוצר תמונה משכנעת של עולם מושחת, אכזר ואלים, והופך את הסרט כולו לאלגוריה קתולית-מרכסיסטית.