ג'וני מרקו הוא כוכב קולנוע הוליוודי. הכל הולך לו בקלות ובנדיבות אבל זה לא הופך אותו מאושר. כאשר גרושתו זורקת עליו לכמה ימים את הילדה, קליאו בת השבע, הוא לא מצליח להיות אבא. אבל כשהם טסים לאיטליה – משהו בכל זאת נרקם בין האב לבתו. סרטה הרביעי של סופיה קופולה, זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה 2010. כמו בחלקים אחדים בפילמוגרפיה שלה (מ"אבודים בטוקיו" ועד "On the Rocks") קופולה עוסקת ביחסי אבות ובנותיהן, וכמו תמיד נעים להווכח עד כמה היא שולטת בסגנון שלה: הקצב הייחודי, השימוש המדוייק במצלמה, המשחק הנטורליסטי שהיא מחלצת משחקניה. בעזרת ניואנסים עדינים היא חושפת הרבה ממה שמתרחש בנפשם של גיבוריה, או כמו שניסח זאת רוג'ר איברט זצ"ל: "קופולה היא במאית מסקרנת. היא רואה – ואנחנו רואים בדיוק מה שהיא רואה".