ג'ו מור, גנב ותיק עם אשה צעירה, רוצה לעזוב את העסק. ברגמן, מי שנתן לו גב כלכלי במשך הקריירה הפלילית, רוצה שג'ו יבצע עוד שוד אחד. כדי להבטיח שג'ו וחבורתו לא ידפקו אותו בחלוקת השלל, הוא מדביק להם את אחיינו חם המזג. מכאן והלאה נבנה מגדל קלפים של חצאי אמיתות, כשכל צד מנסה להשאיר את האוצר בידיו. מאשימים את הקולנוע של דיוויד מאמט ב"קרירות" או "ניכור", אבל האמת שמול מותחני הפשע הדיגיטלים שמייצרים היום, מאמט מציע חוויה כמעט אנכרוניסטית. בעצם מדובר במחווה אוהבת לסרטי הפשע של פעם. אין כאן גיבורים נוצצים וצילומים אקרובטים שיוצאים מקנה האקדח ועד לליבו המתפקע של הקורבן. מאמט משעין את סרטו על עלילה מוצקה, על הדיאלוגים המושלמים שלו (ספק אם יש תסריטאי היום שמסוגל לייצר כמותם) ועל נוכחותם הבטוחה של שחקנים ותיקים (ג'ין הקמן, דני דה-ויטו, ואחרים). בזכות נסיונם העשיר, בעזרת הפגמים שהטבע חנן אותם, הם מעניקים לסרט את המימד האנושי שלו.