רבים לא יודעים זאת, אבל בזמן מלחמת העולם השנייה היו במחנות הריכוז וההשמדה אסירים שסיכנו את חייהם כדי לצלם בחשאי את הגיהנום שהנאצים הסתירו מהעולם – ולהבריח את התיעוד מבעד לשערי המחנות, בתקווה שהזוועה תיוודע ברבים. הבמאי הצרפתי כריסטוף קונייה ("בגלל שהייתי צייר") יוצא אל אושוויץ, דכאו ומחנות נוספים, ועל רקע שרידי המבנים מנסה לשחזר את עקבותיהם של אותם גברים ונשים מלאי תעוזה. באמצעות שלל התצלומים שברשותו הוא מצליח לחשוף את הנסיבות והסיפורים השונים שמאחורי התיעוד, ובתוך כך מבצע מעין חפירה ארכיאולוגית של דימויים המתעדים פעולות התנגדות הירואיות. הסרט הוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל ברלין .