הדמות הנשית העומדת הפעם בלב סירטו של אלמדובר היא סופרת אנונימית של רומנים זולים ומצליחים, בת מדריד מודרנית הנמצאת במצוקה קשה ביותר שמביאה אותה עד כדי טירוף כמעט. היא נשואה לקצין גבוה מטעם כוחות השלום של נאט"ו בבוסניה שאותו היא מעריצה, וכל חייה חולפים בציפייה דרוכה לתשומת לב מהבעל שהותיר אותה בודדה. זהו אחד הסרטים היותר שקולים ופחות מופרעים, עם מעט גימיקים, שעשה אלמודובר עד היום. הצבע האדום, הנשים החושניות ומדריד המודרנית עדיין מככבים, אך הפעם זהו סרט כואב יותר. ליאו היא אשה בלי אהבה שחברתה הטובה ביותר 'גנבה' לה את הבעל, ומהדכאון והמועקה לא יוכלו להוציא אותה לא עורך העיתון הספרותי שמאוד מעוניין בה ולא אמה הקשישה והמשעשעת החוזרת לכפרה המסורתי, הרחק מהצרות של הכרך הגדול.