לאור הרגישות המכרעת סביב זיכרון השואה, היה סביר להניח כי הנושא יוותר מחוץ לתחומה של הקומדיה. אלא שההיסטוריה מוכיחה כי אפילו אסירי המחנות עשו שימוש בהומור כאמצעי הישרדותי. ועדיין, כל שימוש בשואה לצרכי קומדיה עשוי להתפרש כזלזול בסבלם ובמותם של מיליונים. אז היכן עובר הגבול? ואם מוציאים את השואה מחוץ לתחום, מהן ההשלכות על נושאים נפיצים אחרים בחברה המתהדרת בחופש ביטוי?
"הצחוק האחרון" שוזר בתבונה דיוקן של ניצולת שואה שובת-לב (רנה פיירסטון) עם חומרי ארכיון מפתיעים וראיונות עם קומיקאים ואמנים מובילים כמו מל ברוקס, שרה סילברמן ואתגר קרת. התוצאה היא מסע תיעודי אמיץ ומרתק, הפותח את המחשבה ואת הלב גם יחד.