חבורת ידידים בשנות ה־30 לחייהם, נאספת לפגישת מחזור בחוילה הררית בניו האמפשייר כדי להתרפק על הזכרונות המשותפים משנות ה־60 היפות והסוערות. כל החבורה היתה פעילה בהפגנות הסטודנטים וכולם נפגשו בתא כלא משותף לאחר שנעצרו בהפגנה אלימה. ג’ון סיילס בונה תסריט ישיר, נעדר נוסטלגיה וסנטימנטליות, ובוחן חבורה של אנשים, לכודים במילכוד של כל בני דורם ובפשרות שהחיים מאלצים אותם לעשות. הסרט כולו מועבר באמצעות הדיאלוגים המבריקים, הפעילות המצומצמת עד למינימום של הגיבורים, והמצלמה שעוקבת אחר קיטוריהם, חוסר המעש והאימפוטנציה שלהם.