אהבותיה של בלונדינית

צ’כוסלובקיה, אמצע שנות השישים. במפעל הנעלים יש 2000 פועלות וכדי להקל עליהם מבקש המנהל מהצבא להעביר בעיר איזה גדוד חיילים לאיזה לילה. רובם מתגלים כמילואימניקית אבל אחת הפועלות, בלונדינית תמה, לוכדת את הפסנתרן של תזמורת הצבא. אחרי לילה משותף, היא מחליטה לבקר אותו בבית הוריו בפראג, רק כדי לגלות שהוא כבר קצת שכח מהענין. סרטו השני של פורמן הוא קומדיה רומנטית שיש בה חדות אבחנה, הומור אנושי וסימפטיה לאנטי גיבורים שרק מנסים לחיות את חייהם. “זהו סרט שאסור להחמיצו, לחובבי הקולנוע הפיוטי – זו הזדמנות לצפות בפנינה” (יצחק לאור, “הארץ”, 1.2.1980).