חולה אהבה בשיכון ג’

ויקטור הוא השוטה התמים של שכונה קטנה. הוא אמנם מפעיל תחנת כבלים פיראטית אך ראשו בעיקר טרוד בדימיונות על הרפתקאות מיניות סוערות. כאשר מגיעה למקום שחקנית בלונדינית מתל אביב, הדימיון והמציאות מתנגשים והחיזור אחר מיכאלה הופך להטרדה שבסופה גולש ויקטור מדעתו ומתאשפז. בסרטו השני מתמקד שבי גביזון בנקודת המבט של הגבר הרומנטיקן הבלתי נלאה – שאינו מצליח לתפוס את הפער העצום בינו לבין אהובתו. התסריט של גביזון נע באלגנטיות בין העממי למתוחכם, ומלאכת הבימוי, בסיוע הופעה כבירה של איבגי ואזולאי-הספרי, שומרת על טון אירוני ואנושי גם יחד. התוצאה היא קומדיה מעט עצובה שעוסקת במקום שבו פנטזיות עשויות להתממש. פרס וולג'ין לסרט העלילתי – פסטיבל ירושלים 1995.