שני | 11.11.24

שעה פריטים
All day
 
4pm
5pm
6pm
8pm
סגור
לתכנית החודשית

שבוע קולנוע צ'כי

מבחר מהיצירה העכשווית וקולות חדשים בשבוע של קולנוע צ׳כי

"מדוע אני עושה סרטים? אני מחפש ארץ לא נודעת, מקום שבו שום קולנוען עדיין לא ביקר, כוכב שבו שום במאי טרם תקע את דגלו, מקום שקיים רק באגדות

קארל זמן, במאי ואנימטור

ידידי הקולנוע הצ'כי,

שוב אנחנו באוגוסט, ושוב אנחנו חוגגים את שבוע הקולנוע הצ'כי.

גם הפעם אנחנו מבקשים להציג בפני הקהל הישראלי עבודות של במאים ומפיקים צעירים ומוכשרים. השנה נתמקד בכמה מעבודותיו של המפיק יאן מצולה, שיהיה אורח הפסטיבל. סרט הפתיחה יהיה "אף פעם לא לבד" – דרמה אפלה של הבמאי והתסריטאי פטר ואצלב, המשלבת הומור גרוטסקי והיתה לסנסציה של ממש בפסטיבל ברלין (אנו נציג סרט נוסף של ואצלב "הדרך החוצה"). אם ברצונכם לשקם את אמונכם במין האנושי ולאתגר את תפיסתכם בנוגע להגדרה של "נורמליות" – אז אל תחמיצו את הסרט התיעודי "סרט אוטיסטי נורמלי". זהו סרטו המרגש של מירוסלב יאנק, יצירה מצחיקה עד מאד, עם צילומים יפהפיים המצליחה לתפוס את עולמם של ילדים אוטיסטים. הסרט זכה בצדק  בפרס הסרט התיעודי של האקדמיה הצ'כית לקולנוע, והוא אחד הסרטים האהובים עלי. סרטו של אולמו אומרזו "סרט משפחתי" עשה סבב פסטיבלים מכובד וקטף כמה וכמה פרסים – אני מקווה כי גם אתם תהנו מהשילוב החריג בין הקומי לרציני. "אני, אולגה הפנרובה", הוא סיפור אמיתי אודות אישה שדרסה שמונה הולכי רגל בפראג בשנת 1973. הסרט, שכבר הוקרן בפסטיבל חיפה עשוי לקבל משמעות נוספת עבור קהל ישראלי.

אנו מתקרבים בימים אלו לחתימת הסכם קו־פרודוקציות בין צ'כיה לישראל, וכך לצד הבחירה לעיל בחרנו להקרין את "האיש עם לב הברזל" , סיפור שעוסק בנושא צ'כי, אודות ההתנקשות באדריכל האכזרי של הפתרון הסופי – ריינהרד היידריך בפראג 1942.  אולם, לא כולם היו חברים במחתרת, כפי שתוכלו לראות בסרט התיעודי המרתק "הייתי המאהבת של גבלס" – אודות השחקנית הצ'כית הנודעת מימי מלה"ע השניה, שהיתה המאהבת של יוזף גבלס.

המכון הצ'כי מקיים שיתוף פעולה קרוב עם תאטרון הקרון והפסטיבל הבינלאומי לתאטרון בובות. השנה הפסטיבל חוגג את רוחו היצירתית של קארל זמן – האנימטור האחראי ליצירות פנטסטיות ויוצאות דופן שהיו להשראה עבור במאי כמו טרי גילאם או סטיבן שפילברג. אנו כמובן נחגוג את כשרונו של זמן במסגרת שבוע הקולנוע הצ'כי עם עותק משוחזר ויפה של "עולמו של הברון מינכהאוזן" המפליא להשתמש בשילוב שבין אנימציה לשחקנים ואפקטים ויזואליים שהומצאו הרבה לפני הגרפיקה הממוחשבת.

אני מאמין שמבחר זה הוא מגוון דיו כדי שתוכלו למצוא סרט לטעמכם, אז השענו לאחור ותבלו בשבוע הקולנוע הצ'כי 2017.

לוקאש פריבל

מנהל המכון הצ'כי תל אביב

עולמו המופלא של הבארון מינכהאוזן

בימוי: קארל זמן
| 83 דקות

עלילותיו של הבארון הגוזמאי מינכהאוזן, זוכות לעיבוד קולנועי ייחודי בידיו של האנימטור הצ'כי הגדול קארל זמן. זמן, שהיה מהראשונים לשלב בין אנימציה לדמויות חיות, במינכהאוזן לוקח זמן את סיפורי ההרפתקאות הנודעים ומעצב אותם בשילוב בין דימויים ויקטוריאנים לשעשועים אקספרסיוניסטיים, והתוצאה היא חגיגה קולנועית חד פעמית.

אף פעם לא לבד

בימוי: פטר וצלאב
| 105 דקות

סביב חייהן של כמה דמויות מגיש הבמאי פטר וצלאב מבט מפוכח על החיים בצ'כיה של ימינו. עם צילום מסוגנן ועיצוב פסקול מבריק, הוא מתמקד בגיבורות המתעקשות לשרוד אל מול עולם גברי קשוח.

הדרך החוצה

בימוי: פטר וצלאב
| 102 דקות

זזוג מבני הרומה, צעירים חסרי נסיון והשכלה פורמלית, מתקשים לשרוד במציאות הכלכלית והחברתית הצ'כית.  "הדרך החוצה" משרטט את דיוקנה של אישה צעירה וחזקה המבקשת להציל את משפחתה – ובהתמדה וישירות בוחן את גבולות הסולידריות החברתית.

האיש עם לב הברזל

בימוי: סדריק ג'ימנז
| 120 דקות

מותחן המבוסס על ספרו של לורן בינה על נסיון ההתנקשות בחייו של ריינהרד היידריך, הפושע הנאצי שהיה מאדריכלי "הפתרון הסופי". עלילת הסרט משלבת באופן מרתק תמונות מחיי המשפחה של היידריך לצד סצנות המתארות את מעשיו במסגרת תפקידו במשטר הנאצי.

הייתי המאהבת של יוזף גבלס

בימוי: הלנה צ’סטיקובה, ג’ייקוב היינה
| 90 דקות

השחקנית הצ'כית לידה בארובה הייתה כוכבת גדולה בשנות ה־30. בימי מלה"ע השניה ניהלה רומאן גדול עם יוזף גבלס, שר התעמולה של היטלר. הסרט שלפנינו מביא  דיוקן מעורר מחשבה על אמנית בימי כולרה, שהתעלמה בכישרון מזוועות העולם שהקיפו אותה. 

סרט משפחתי

בימוי: אולמו אומרזו
| 95 דקות

בעל ואשה יוצאים לשיט באוקיאנוס ומותירים בבית את בנם ובתם הבוחנים את גבולות החופש של החיים ללא השגחה. היאכטה מתהפכת, כלבו של האב נעלם, והמשפחה נקלעת למשבר. דרמה משפחתית חכמה ומרעננת שהיתה לאחד מלהיטי הפסטיבלים של השנה החולפת.

סרט אוטיסטי נורמלי

בימוי: מירוסלב יאנק
| 90 דקות

אחד הסרטים התיעודים היפים של השנים האחרונות הוא תיעוד של שנתיים בחייהם של חמישה נערים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

אני, אולגה הפנרובה

בימוי: תומש ויינרב, פטר קאזדה
| 105 דקות

אולגה הפנארובה היתה אשה צעירה ובודדה שהתעמתה שוב ושוב עם המוסכמות, עם התקופה, עם עצמה, עד שהבדידות והפראנויה דחפו אותה אל מקום שאין ממנו חזרה. עם הופעה מהפנטת של מיכאלינה אולשאנסקה מגישים ויינרב וקאזדה דיוקן של אישה על סף התמוטטות עצבים.