סטנלי דונן נולד ב־1924 בדרום קרוליינה. כשהחליט להיות רקדן, לאחר שצפה בפרד אסטר בסרט "חופשה בריו", היה בן 7. כאשר סיים את בית הספר בגיל 16 עבר לניו יורק ומצא תפקיד משני בהפקה שכוכבה הראשי הוא ג'ין קלי. בהפקות הבאות של קלי כבר היה אחראי על הכוראוגרפיה ויחד עם הבוס והמנטור יעבור להוליווד. הוא התחיל כמתאם הריקודים במיוזקלס והתקדם בהדרגה עד לכיסא הבימוי. ב־1952 יביים עם קלי את "שיר אשיר בגשם" – שם יביאו השניים לשיא את המהפכה שהכניסו לז'אנר – קטעי השירה והמחול הם חלק מהעלילה עצמה והביצוע משתמש בכלים הסינמטיים כדי לחרוג מהריאליזם לעבר הפנטסטי. הוא היה אחראי ללהיטים כמו "שבע כלות לשבעה אחים" ו"מצחיקונת" והצליח לשמור על כוחו גם כאשר הז'אנר המוסיקלי דעך. הוא היה מספיק מוכשר וחכם כדי ליצור אגדות מודרניות, בהן השפה והמוסכמות הקולנועיות משמשות אותו כדי לספר את הסיפור באופן חינני. אף שהואשם בהעדרו של סגנון מובחן, דונן הצליח לשמור על רמה גבוהה של אסתטיקה ועידון, הרבה בזכות בחירות חכמות – שותפים לדרך כמו אודרי הפבורן או קארי גרנט, או השימוש במוסיקה של הנרי מנציני.
בשיאה של הקריירה נחשב דונן לממשיכם של לוביטש או קיוקור, וממרחק הזמן ספק אם הוא נופל מהם. הקריירה היפה שלו הניבה סרטים נפלאים, כמה מיצירות התרבות הגדולות ביותר של המאה העשרים. הוא הלך לעולמו בפברואר האחרון והמחווה הקטנה החודש היא הצדעה ליצירתו. יהי זכרו ברוך.
