סגור
לתכנית החודשית

מחווה לגאי מאדין

“הסרטים של גאי מאדין כל כך מוזרים שגורמים לסרטיו של דיויד לינץ’ להיראות כמו ‘משמר המפרץ’” (מייקל ברוק).

קנדה הוציאה מתוכה לפחות שני במאים אלטרנטיביים שנחשבים ליוצרים החשובים בקולנוע העכשווי – אטום אגויאן ודיויד קרוננברג, אך דבר אינו יכול להכין את צופה הקולנוע הממוצע לסרטיו של במאי קנדי אחר – גאי מאדין. יליד ויניפג, מניטובה, 1956, בנו של מנהל נבחרת הוקי-קרח של קנדה. מאדין למד כלכלה באוניברסיטת ויניפג, עבד כפקיד בנק וכצבעי, לפני ההחלטה להפוך ליוצר סרטים ולהצטרף לקבוצת הקולנוע של ויניפג (Winnipeg Film Group). על פני קריירה של מעל שלושים שנה יצר מאדין עשרות סרטים קצרים, 11 סרטים ארוכים ועבודות וידאו-ארט, כולם מאופיינים בעולמות אלטרנטיביים ומוזרים בהם מתרחשות עלילותיהם.

הקולנוע של גאי מאדין מושפע מתקופה קצרה בקולנוע העולמי (והגרמני בפרט) בסוף שנות העשרים, על התפר בין הראינוע לקולנוע, כאשר הסרטים היו עדיין בעלי אסתטיקה של סרטים אילמים, אך מאידך כבר השתמשו בסאונד (חורק ופרימיטיבי). הידע הרב שלו בתולדות האמנות ובתולדות הקולנוע משפיע על הבחירות האמנותיות של סרטיו ומאפשרים לו לעצב במדויק את עולמם המיוחד. הטירוף של דמויותיו והביזאריות של עלילותיו מקבילים לאובססיביות שלו לגבי התקופה ההיא. התוצאה היא סרטים ייחודיים, סוריאליסטיים, מעוצבים לעילא, המשלבים דקדנס, הומור שחור, עלילות מופרכות, צילום מרהיב (מאדין מצלם בעצמו את מרבית סרטיו) ודיאלוגים משעשעים.  לפני כ-15 שנה קיימנו רטרוספקטיבה לסרטיו משנות השמונים והתשעים. הפעם מציגים טעימה מסרטים שמאדין יצר מאז.

המוסיקה הכי עצובה

בימוי: גאי מאדין
| 99 דקות

בשיאו של השפל הכלכלי הגדול, בעיר וויניפג, שהוכרזה כעיר הדכאונית ביותר בעולם, עורכת ליידי הלן – בארונית בירה קטועת רגליים – תחרות בינלאומית לבחירת המוסיקה הכי עצובה בעולם. מאדין מגיש יצירה אקסצנטרית וחד פעמית, שיש בה הכל: מלודרמה, הומור שחור, דקדאנס – המוגשת בשחור לבן מגורען, שלמות אסתטית ופסקול מוקפד. 

זהירות!

בימוי: גאי מאדין
| 100 דקות

סרטו הראשון בצבע, בזכותו פרץ מאדין אל שולי הקולנוע העולמי הוא קומדיה ביזארית שהוגדרה כשילוב בין "ראש מחק" ל"הקוסם מארץ עוץ". במאה ה־19 בכפר אלפיני מבודד נאלצים התושבים לדבר בלחש מפחד מפולות השלג. על רקע אווירה מדכאת זו מסופרים שני סיפורים על גילוי עריות. 

ויניפג שלי

בימוי: גאי מאדין
| 80 דקות

בסרטו האישי ביותר, ממציא גאי מאדין את הקולנוע הדוקומנטרי מחדש כ”דוקו־פנטזיה”. תוך שילוב של פרטים אוטוביוגרפיים, הגיגים ואבני יסוד תרבותיות מעברה של עיר הולדתו, וויניפג בירת מניטובה – הוא יוצר מסמך קולנועי מרתק ויוצא דופן. 

דרקולה: דפים מיומני הבתולה

בימוי: גאי מאדין
| 73 דקות

גאי מאדין מציג את הגרסה שלו לספר הערפדים הקלאסי של בראם סטוקר. זהו בעצם עיבוד בסגנון הראינוע בשחור לבן של מופע בלט אירוטי שהועלה ע”י הבלט של ויניפג. העיבוד הנועז של מאדין והשליטה המבריקה שלו באמצעים הקולנועיים הופכים את הסרט לדרמה גותית שלא חסר בה הומור.