מרב מקבלת את החדשות, שההריון שלה, שלו ציפתה שנים רבות, הוא הריון מדומה. במקום להתמודד עם המציאות הלא פשוטה שנגזרת עליה, מרב בוחרת לזרום עם האילוזיה והפנטזיה שההריון המדומה מציע לה. ציר העלילה הזה משמש את עידן הובל כדי ליצור דרמה ביתית צנועה שבוחנת את יכולתו של אדם להטיל את כח הדימיון על המציאות והאופן שבו הסביבה הקרובה מסייעת לו בכך. "אף שהסרט מתרחש כמעט כולו בתוך הבית והקאסט שלו מצומצם, יש בו יותר שכבות מכפי שנדמה בתחילה. סבלנות והקשבה זהירה לניואנסים מצד הצופים יכולות להפוך את הסרט לחוויית צפייה מרגשת" (שני ליטמן, הארץ).