כשהבמאי אלי טל־אל התחיל לנגן גא'ז, הוא נקלע לג'אם סשן בפאב ירושלמי. במהלך הנגינה נכנס אדם מבוגר ומיוסר על קביים, על גבו תיק לסקסופון אלט. ברגע שתחב האיש את פיית הסקסופון אל פיו, בקעה ממנו בת קול מוזיקלית שהרעידה את החלל ואת לבו של הבמאי. הסרט "שמעתי קשת בענן" נוצר רק לאחר מותו הפתאומי של האמן. זהו סיפורו של ארני לורנס האגדי, שנגע בלבם של מוזיקאים ישראלים רבים. התחקיר שערך הבמאי לא הסתדר עם מראהו הפיזי של האמן בן ה-66, שהיה בערוב ימיו לאיש חסר בית, מוזנח וערירי ונראה מבוגר מגילו. כשארני סיפר סיפורים על עברו המפואר, שבו ניגן עם כל גיבורי הגא'ז – בהם סטן גץ, סוני רולינס ודיזי גילספי, והיה ממקימי בית הספר האגדי לגא'ז בניו־יורק – הבמאי לא האמין. לאחר מותו הפתאומי של לורנס החל טל־אל להתחקות אחר פועלו ולהיווכח שכל מה שסיפר היה נכון, ואף יותר מכך.
הסרט מגולל את סיפורו של מוזיקאי מוכשר ומבריק שהקדיש את חייו לאמנות שבה האמין, על חשבון משפחתו וסביבתו, ושילם על כך מחיר יקר. "שמעתי קשת בענן" זכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקנזס־סיטי בשנת 2009. אולי עכשיו, לאחר 15 שנים, הסרט יזכה לעדנה והאיש שהקים דור של מוזיקאים ישראלים שמככבים כיום בסצנת הגא'ז העולמית יזכה להכרה ולכבוד שהוא ראוי להם גם בארץ.