יונאס קאופמן, טנור

חייו של אחד מגדולי זמרי הטנור בימינו, בעיניו ובעיני מקורבים, עמיתים ומעריצים. בין אתגרים ושיאים מוסיקליים לבין תפיסת חיים בריאה ומרעננת בנורמטיביות שלה, חי לו קאופמן, אהוב, נעים הליכות ומוכשר עד מאוד. במקביל לדיוקנו הסרט דן בשאלות רחבות יותר הנוגעות באיזונים שבין אמן לבין הדמות שהוא מגלם, ומידת הסיכון שצריך זמר לקחת לעומת הזהירות הנהוגה בקרב זמרי אופרה. קאופמן הוא פרפקציוניסט, בעל קול יפהפה, עם יכולת מרשימה לנתח ולהבין לעומק את היצירות שהוא מבצע, ובתוך כך הוא נעדר גינוני דיווה, כמו שרואים בסצינה שבה הוא שוכח חרב בחדר ההלבשה דקותיים לפני שהוא צריך לעלות לבמה על מנת לבצע את תפקיד אותלו באופרה של ורדי, ובמקום לשלוח מישהו שיביא אותה, הוא טס בעצמו, ובכל זאת מגיע לבמה בזמן. הכישרון, ההופעה, האינטיליגנציה ונועם ההליכות מתחברים לכדי דיוקן מלא קסם של אמן גדול מהחיים שתמיד מקפיד להיות בגודלם של החיים עצמם.