הכניסו את האדם הנכון

סביב הרומן המהוסס בין הילד המוכה של הכיתה לבין השכנה החדשה ופרועת השיער, בפרבר מושלג של שטוקהולם, יצר תומאס אלפרדסון את פנטזיית הערפדים שלפנינו. מכאן המריאה הקריירה של אלפרדסון ללב המכונה ההוליוודית, ואפשר להבין כאן: יש כאן שליטה מרשימה באמצעים הקולנועיים כדי לייצר שילוב בין אימה לרומנטיקה. אז אולי יש כאן קצת דם לקינוח, אבל גם סימפטיה וחמלה. מלאכת הצילום של הויטה ואן הויטמה עוטפת הכל ברכות מושלגת והתוצאה היא עדיין אחד הסרטים הבולטים של המאה הנוכחית.