מאדאם בובארי

עיבודו המרהיב של קלוד שאברול ליצירת המופת של גוסטאב פלובר מתאר את המימד הטראגי של האשה חסרת הנחת והמלאנכולית שנתנה את שמה לתופעה פסיכולוגית־ספרותית. שאברול מניח את עיקר הדגש על שאיפתה הנואשת להתאים את חייה לאידיאלים המתעתעים שלהם. לצידה מופיעה גלריה של דמויות מגוחכות – הרוקח בעל ההשקפות המדעיות־מודרניסטיות, המאהב הנורמנדי חסר המודעות וכמובן הבעל הרגיש והנבגד. “ניסיתי לעשות סרט כפי שפלובר יכול היה לעשותו” (שאברול).