צבא הצללים

“זכרונות אומללים, בכל זאת ברוכים תהיו כי אתם נעורי האבודים”. בציטטה זו, המתייחסת לימי שירותו ברזיסטאנס, נפתח סרטו האישי ביותר של ז’אן־פייר מלוויל, שהוא גם כנראה יצירתו הגדולה ביותר. הגיבורים הם חברי תא מחתרת אנטי־נאצי. אין כאן סיפורי גבורה הירואיים, אלא בעיקר נסיונות הישרדות של בני אדם רדופים ומערכת היחסים המורכבת שנוצרת ביניהם. כמו בשאר סרטיו, גם כאן נמנע מלוויל מבימוי קצבי וסוחף; ובוחר בסגנון נזירי ההופך את ההתרחשויות לכמעט תיעודיות. בכיכובם של כמה מגדולי הכוכבים של הקולנוע הצרפתי, בהם לינו ונטורה וסימון סיניורה.