ילדים של אף אחד

ספרד, 1939. מלחמת האזרחים על סף סיום, והכוחות הרפובליקאים (השמאל, "הטובים") עומדים להפסיד. אל בית יתומים המאוכלס בילדי רפובליקאים שנפלו מגיע קרלוס, שהשכול פקד את משפחתו. הוא זוכה לקבל את מיטתו של סנטי, יתום ז"ל, שמצא את מותו בהתקפה על בית היתומים. שריד לתקיפה היא פצצה גדולה השוכבת בחצר המוסד, ולטענת הותיקים עדיין מתקתקת. גם אם הלך לעולמו, סנטי עדיין שב לפקוד את המקום ואת קרלוס, ולאיים בקטסטרופה קרבה. גיירמו דל טורו נודע בזכות כותרי מד"ב מלוטשים ואפלים. כאן הוא לכאורה נודד לטריטוריות אחרות, אך למעשה נשאר במשפחה. "ילדים של אף אחד" מתחיל כסרט התבגרות קלאסי, אך מקבל במהלך העניינים תפניות עלילתיות על טבעיות שמעניקות לו תנופה ועניין רב. האווירה המכושפת אינה מונעת מן הסרט מלשאת לא מעט מסרים כלל-אנושיים ולהכיל אמירות אודות המציאות הפוליטית בספרד.