ב"עמוק מים" לקח אנדרסון את המאפיינים שהתעצבו בסרטיו הקודמים אל שיאם. העלילה עוסקת בנסיונו של סטיב זיסו, מתעד האוקיינוסים, לעשות סרט חדש – שאולי יזכה לתשומת לב – אודות הכריש האגדי שטרף את שותפו ליצירה. זיסו לא בא לבד, יש לו פמלייה שלמה של עוזרים ושותפים ואליה מצטרף טייס הטוען כי הוא בנו האבוד של זיסו. כתב אורי קליין: " כיצד להגדיר את "עמוק במים"? פנטסיה ריאליסטית? קומדיה מלנכולית? שתי ההגדרות נכונות, ועם זאת "עמוק במים" חומק מכל הגדרה, וזו אחת הסיבות ליופיו ולקסמו. ... כמו סרטיו הקודמים של אנדרסון, אך בצורה מעמיקה ונדיבה הרבה יותר ב"עמוק במים", הוא אומר כי בחייו של כל אדם צריך לבוא רגע שבו המציאות והפנטסיה מתמזגות זו בזו. רק אז אפשר לממש את החיים בצורה השלמה ביותר. רק אז אפשר להפוך את החיים לאמנות".